פסק-דין בתיק ת"ק 2911-11-10

1.         התובע טוען בתביעתו כי רכש בחנות הנתבעת ביום 12.9.10 כלוב עם תוכים וכן פריטים שונים נוספים בסכום כולל של 1,760 ש"ח, וכי הובטח לו שהסחורה תסופק לו למחרת. כשהתקשר אל הנתבעת למחרת, נאמר לו כי יגיעו אליו עם הסחורה עד 21:00, אך למרות שחיכה עד שעה 23:00, לא הגיעו אליו. התובע התקשר לנתבעת מספר פעמים בימים שלאחר מכן, אך לא ענו לצלצול. אז ניגש לעורך דין שהמליץ לו להגיש תביעה זו, בה דרש את כספו בחזרה וכן פיצוי בגין עגמת נפש.

2.         הנתבעת הכחישה את טענות התובע מכל וכל. היא טענה כי התובע אכן הזמין את הסחורה הנ"ל, כי הובטח לו לספק את הסחורה למחרת, וכי הסחורה סופקה לו גם בפועל ביום שלמחרת בשעות הערב. הנתבעת זימנה שני עדים, מנהל בחנות ועובד לשעבר של הנתבעת, אשר העידו כי הגיעו אל בית התובע עם הפריטים שנרכשו על ידו, כי התובע התרעם תחילה על כך שפריט האקווריום הגיע ללא גלגלים, אך סירב להצעות הנתבעת לרכוש עבורו גלגלים לאקווריום ולהתקינם, וגם לא להצעה לקחת את הסחורה בחזרה ולהחזיר לו את כספו. לבסוף, התרצה והשאיר את הפריטים אצלו, תוך שהוא מתנצל על כך שצעק על העובדים, שכן חזר נסער מהלויית חבר שלו.

3.         הנתבע עמד על גרסתו, וטען כי הנתבעת תיאמה עדויות של עובדיה וכי לא היו דברים מעולם. באשר לנושא השתתפות בהלויית החבר שנפטר, טען התובע כי הדברים נודעו לנתבעת מהשיחה הטלפונית שקיים איתה למחרת הקניה.

4.         לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים השתכנעתי כי יש לדחות את התביעה, וזאת מהטעמים הבאים:

א.         עדי הנתבעת שכנעו בעדותם שהיתה קוהרנטית וסדורה, כי אכן סיפקו את הסחורה לתובע. יצויין כי אחד מהעדים כבר איננו עובד אצל הנתבעת אלא במקום אחר, והינו בעל אינטרס פחות להעיד לטובת הנתבעת.

ב.         עדי הנתבעת מסרו גם פרטים על מהלך ביקורם בדירת התובע, כולל הקומה בה היא נמצאת, וכן פרטים על ההתדיינות עם התובע באותו מעמד. הם ידעו גם למסור פרטים על  נסערות התובע עקב השתתפות התובע בהלויית חברו באותו יום, וקשה להניח כי פרטים מעין אלה נמסרו על ידי התובע בשיחת טלפון אותה קיים.

ג.          מנהל החנות שהעיד מטעם הנתבעת מנהל את החנות כבר 16 שנה, וקשה להניח שהיתה תוחלת לחנות מעין זו משך תקופה כה ארוכה, אם היתה מבצעת מעשי נוכלות דוגמת אלה שמייחס לה התובע.

ד.         גרסת התובע עוררה תמיהה. אין זה הגיוני כלל כי התובע יגיש תביעה לאחר שלא נענה על מספר שיחות טלפון, ולא ינקוט צעדים נוספים קודם לכן. הגיוני הוא שבמקרה זה ישים התובע פעמיו אל החנות, ויבקש לקבל את הסחורה שלא סופקה לו, דבר שלא נעשה על ידו. הסברו "בשביל מה אלך שוב לחנות כדי להתווכח", איננו מתקבל על דעתי.

ה.         גם התייעצות התובע עם עורך דין מעלה שאלה לגבי התנהלות התובע, שכן באופן רגיל, קודם להגשת תביעה, נהוג בדרך כלל כי עורך הדין ישלח מכתב התראה, דבר שלא נעשה במקרה זה.

ו.          בעדותו, השיב התובע תחילה לשאלה האם הוא מכיר את שני עדי הנתבעת, כי איננו מכיר אותם, אך תיקן לאחר מכן ואמר כי הוא מכיר את מנהל החנות, אלון, אך לא זיהה אותו באולם, שכן שינה את השיער. יש לציין כי הרכישה בוצעה בחודש ספטמבר 2010, וכי המנהל הנ"ל בולט בגובהו, כך שגם הכחשתו הראשונה של התובע מעוררת פקפוק בגרסתו.

ז.          גרסת הנתבעת כי הוציאה תעודת משלוח, אך לא החתימה את התובע ואינה שומרת את תעודות המשלוח, מקובלת עלי, מה גם שהתביעה התקבלה אצל הנתבעת זמן לא רב לפני מועד הדיון.

5.         אשר על כן אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות בסך 500 ש"ח.

זכות לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום,  י'  אדר ב תשע"א, 16 מרץ 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: